צוואות וירושות – צו לחיים – התנהלות נבונה עד 120!

 

המסגרת החוקית

חוק הירושה התשכ"ה – 1965.

תקנות הירושה – 1988.

רשם הירושות – משרד המשפטים.

 

נישואים שניים? ידועים בציבור? חיים ביחד עם בן/בת זוג? אחד הילדים (לא עלינו) נפטר בטרם עת? השאיר משפחה משלו? מי עזר כבר לחלק מהילדים?

 

 

מהי ירושה?

ירושה היא העברת רכוש/עיזבונו של הנפטר ליורשיו החוקיים.

ירושה יכולה לעבור באחת משתי דרכים: על פי חוק או על פי צוואה שנערכה על ידי המוריש.

עפ"י חוק הירושה (סעיף 2) עזבונו של אדם עובר ליורשיו הטבעיים (אישה , ילדים וכו' ) אלא אם ערך צוואה.

 

סדר היורשים על פי דין

השיטה אותה אימץ המחוקק הישראלי בחוק הירושה היא שיטת ה”פרנטלות”, דהיינו – הדרוג הענפי. לפי שיטה זו, כל דרגת קרובים נמצאת על ענף נפרד, הממוקם לאחר הענף שקדם לו. בדיקת הזכאות מתחילה בענף הקרוב ביותר לנפטר, ורק אם נטול ענף זה כל יורש – עוברים לענף הבא אחריו, וכך הלאה.

רק ענף אחד יורש ואין כל חשיבות למספר הקרובים על אותו ענף. אם נמצא על הענף הקרוב יורש אחד או יותר – מחולק כל העזבון ביניהם, והקרובים המצויים על הענפים הרחוקים יותר – אינם יורשים דבר. (לבן-זוגו של הנפטר מעמד מיוחד, כאמור בסעיף 11 לחוק).

להלן פירוט הענפים, מהקרוב לרחוק וסדר בדיקתם:

ענף א – ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו, ניניו וכו’);

ענף ב – הורי המוריש וצאצאיהם (אחיו ואחיותיו, אחייניו וכו’);

ענף ג – סבו, סבתו וצאצאיהם (דודיו, בני-דודיו וכו’).

 

חוק הירושה קובע למי יעבור הרכוש באין צוואה: סעיף 10: " יורשים על פי דין הם:

(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).

 

1. למוריש בן זוג וילדים: בן הזוג יורש מחצית, והילדים יורשים מחצית.
2. אם למוריש אין בן זוג ורק ילדים – הילדים יורשים בשלמות.
3. אם למוריש רק בן זוג והורים – מחצית בן הזוג ומחצית ההורים.
4. אם אין למצווה ילדים או הורים ובן הזוג היה נשוי למצווה שלוש שנים או יותר

וגר איתו באותה דירה הכלולה בעיזבון – בן הזוג יקבל את דירת המגורים ושני שליש מיתרת הירושה. שליש העזבון יעבור לאחים לצאצאיהם או להורי הוריו.

1. אם אין למנוח קרובים – בן הזוג יורש הכל.
2. אם למוריש יש רק הורים – ההורים יורשים בשלמות.
3. אם למוריש יש רק אחים – האחים יורשים בשלמות.
4. אם למוריש אין בן זוג, ילדים והורים – הורי ההורים יורשים וצאצאיהם.
5. אם אין למנוח קרובים – בן הזוג יורש הכל.
6. אם אין למוריש קרובים או יורשים – המדינה יורשת הכל.

 

למה כדאי לערוך צוואה? ריכזתי כ- 10 סיבות טובות ובתי המשפט מלאים בתביעות וסכסוכים בין יורשים בגלל שלא ערכו צוואה על חלוקת עיזבון

באופן כללי ניתן לומר שאדם צריך לערוך צוואה כאשר הוא רוצה שיחול עליו הסדר שונה מזה שקבוע בחוק.

מעבר לכך, התשובה לשאלה אם אדם מסויים צריך צוואה אינה פשוטה והיא תלויה בנסיבות הייחודיות של אותו אדם. לכן, אנו ממליצים בחום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום אשר יבחן את הנסיבות הייחודיות שלכם ויעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה.

יחד עם זאת, קיימות בציבור מספר קבוצות אשר לגבי האנשים הנמנים עליהן קיימת סבירות גבוהה יותר כי כדאי להם לערוך צוואה ולא להמתין לעד לגיל מבוגר, המתנה העלולה להיות בעוכריהם.

 

• דרך מושכלת לקבוע מה יעשה ברכוש –

אדם שעמל כל חייו להשגת רכוש מסוים ראוי שיבחר מה יעשה ברכוש זה לאחר מותו.
אדם שאינו עורך צוואה משאיר החלטה זו ליורשיו אשר לא בהכרח ידעו להתנהל באופן הנכון ביחס לרכוש זה ויכולים לגרום לאובדנו של אותו רכוש תוך זמן קצר.

התוצאות הן מריבות בין יורשים, וחוסר אפשרות לאותם יורשים להנות מהעיזבון באופן שישרת את טובתם, ואף איבוד העיזבון בשל שימוש לא ראוי ולא נכון בו.

מחלוקת בנוגע לניהול הרכוש שהתקבל בירושה. מצב זה גורם למריבות בין היורשים משום שלא כל היורשים מעונינים למכור את הדירה משיקולי מס או שהם אינם מעונינים להשכיר את הדירה,בשל הסכומים הנמוכים שיקבלו עם השכרתה וחלוקת דמי השכירות בין כל היורשים.

• החיים בילתי צפויים –

אין לדעת מה יוליד המחר ולכן מומלץ לערוך צוואה נוכח ארועים בלתי צפויים (מלחמות, פיגועים, תאונות) בדגש על נישואים שניים (גרושים, אלמנות/ים.)

 

• הגנה על זכויות בן הזוג הנותר בחיים – אדם שנשוי לבן זוג אחר ולשניהם נכסים אשר צברו במהלך הנישואין, במידה ולא יערוך צוואה הרי ילדיו יקבלו מחצית מהנכסים ואילו בן הזוג יקבל את המחצית האחרת.הדבר מוביל לעיתים לסכסוכים בין הילדים להורה שנותר בחיים ובפרט כאשר לילדים משפחה ובן זוג אשר דעתו בעניין יכולה לקבוע.
  סכסוכים שכיחים הינם באשר לדירת מגורים של בני הזוג אשר במותו של בן הזוג ,לא כתב צוואה, הופכת בחלקה לרכושם של הילדים, אשר יכולים לדרוש לממש אותה על ידי מכירה ולהותיר את ההורה שנותר בחיים ללא קורת גג בגיל מבוגר.

  זוגות נשואים שערכו צוואה הבטיחו בדרך כלל לבן הזוג הנותר בחיים את הרכוש שרשום על שמם, ובכך אפשרו לבן הזוג שנותר בחיים לחיות ברווחה וללא חשש כי יסולק מביתו וכי יוותר עם נכסים מעטים למימוש. הערה על צוואות הדדיות.

 

• חלוקה השונה מהוראות החוק – חלקים שונים, או באופן לא שוויוני, להוריד יורש מסויים, להעביר חלק לגורם אחר לחלוטין, כפי שפירטתי לעיל.

 

• ילדים קטינים – במידה ולבני הזוג ילדים מתחת לגיל 18 הרי שבהעדר צוואה יורשים הילדים הקטינים מחצית מהרכוש.מצב זה גורם לבעיות רבות הן לילדים והן לבן הזוג שנותר בחיים משום שכל פעולה ברכוש שרשום על שם הילדים דורשת אישור של ביהמ"ש לעיניני משפחה דבר שמוביל להוצאת כספים מיותרת וסרבול.

 

• איזון עם יורשים שקיבלו מתנה בחיים – לעיתים חלק מן הילדים מקבלים מן ההורים מתנות בחייהם וחלק לא. כך למשל ילד שהתחתן וההורים רכשו עבורו דירה, לעומת ילד שלא התחתן עדיין ולא קיבל מההורים כספים.במידה ולא תערך צוואה הרי שכל הילדים ירשו את ההורים באופן שווה דבר שיכול להוביל לסכסוכים רבים,לאחר מותם של ההורים, דווקא משום שילד אחד כבר קיבל כספים בחייהם של ההורים וילד אחר לא.

  הכנת צוואה פותרת עניין זה משום שהיא מאפשרת להורים לקבוע חלוקה הוגנת של נכסיהם בהתחשב בכך שחלק מן הילדים קיבלו כבר כספים בחייהם.

 

• הורשה ישירות לנכדים במקרה בו הבן אינו בחיים – במידה ומי מילדיהם של ההורים הולך לעולמו הרי שיורשיו של הבן החוקיים הם אשתו וילדיו של הילד שהלך לעולמו, הדברים מתעצמים כאשר האישה ממשיכה בחייה ונישאת שוב.בהעדר צוואה נוצר מצב על פיו בן זוגו של הילד שהלך לעולמו ירש מחצית מהנכסים שההורים התכוונו להוריש לילד או לנכדים בלבד.

  צוואה מאפשרת להורים לקבוע כי במידה והילד ילך לעולמו הרי שמי שירש אותם הוא הנכדים בלבד או כל אדם אחר שינקבו בשמו. בכך מונעים ההורים מעצמם את החששות הנלווים לכך שבן זוגו של הילד לא יעשה שימוש ראוי ברכושם או לא ישתמש בו למטרות הראויות מבחינתם.

 

• גרושים – במידה ומדובר בבני זוג שהתגרשו ולהם ילדים מתחת לגיל 18 הרי שבהעדר צוואה, סביר להניח, שהאפוטרופוס הטבעי לילדים, שהוא ההורה שיוותר בחיים, ינהל את הרכוש שהותיר ההורה שהלך לעולמו עבור הילדים.במקרים כאלו חושש ההורה כי ההורה שיוותר בחיים לא יעשה שימוש ראוי בנכסים שיוותרו לטובת הילדים, כך למשל יוכל אותו הורה להכניס לדירת המגורים שהותיר בן הזוג שהלך לעולמו אנשים נוספים, או לעשות שימוש בכספים שהותיר שלא לטובת הילדים.

  קיומה של צוואה מאפשרת מינוי מנהל עיזבון שאינו ההורה שנותר בחיים, שינהל עבור הילדים את הרכוש שנותר, וכך להורה שנותר בחיים לא תתאפשר נגיעה ברכוש שהותיר ההורה שהלך לעולמו.

• יורשים שאינם כשירים משפטית – בהעדר צוואה הרי שילד שאינו יכול לדאוג לעיניניו ( ילד הסובל מפיגור, או כל סיבה אחרת השוללת את יכולתו להחליט באופן ראוי ) ירש את ההורים כמו כל ילד אחר ועיניניו יתכן שינוהלו על ידי אפוטרופוס שימונה על ידי המדינה.עריכת צוואה מאפשרת לקבוע את התנאים שבהם יקבל אותו ילד את חלקו בעזבון הוריו ומאפשרת לקבוע מנהל עיזבון, אדם שההורים סומכים עליו, שיאפשר לאותו ילד להנות מהעיזבון באופן שישרת את טובתו.
• ידועים בציבור, זוגות שחיים יחדיו ואינם נשואים זל"ז בהעדר צוואה יורשים את בן זוגם במחצית.ידועים בציבור רבים הינם הורים לילדים מקשר קודם, ורבים מהם מעונינים כי ילדיהם ירשו אותם ולא הידוע בציבור, או שהם מעונינים כי הידוע בציבור ירש חלק אך לא מחצית.
  רק עריכת צוואה מאפשרת קביעות שכאלו.

יודגש כי בנושאים אלו התגלו מריבות רבות בין הילדים לבין הידוע בציבור, ועריכת צוואה באופן נכון וראוי חסכה ליורשים עוגמות נפש רבות.

אלמן בשנות ה-70 לחייו, שצוואה מסודרת היתה עשויה למנוע בעיות רבות. חלה לאחר מותה של אשתו, שלה היה נשוי במשך עשרות שנים. לימים נהפכה האחות שטיפלה בו לבת זוגו והם ניהלו קשר שנמשך כשלוש שנים, עד שהלך לעולמו. לאחר מותו הגישה האחות תביעה לקבלת חצי מרכושו וטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו. בנותיו של האלמן, נאלצו לנהל מאבק משפטי ארוך מול אותה אשה, שהקשר שלה לאביהם כלל לא היה ברור. בסופו של דבר הסתיים הסכסוך הזה בפשרה.

• נשים חד הוריות שילדיהם מתרומת זרע – נשים רבות מביאות היום ילד לעולם מתרומת זרע, כלומר זהותו של האב אינה ידועה.עריכת צוואה במקרה כזה מאפשרת לקבוע אפוטרופוס לילד במידה ואימו של הילד תלך לעולמה טרם יגיע לגיל 18, וכן מאפשרת לקבוע כיצד ינוהל העיזבון בעבורו באופן הראוי.

  העדר צוואה מותיר את הילד חשוף למינוי של מנהל עיזבון על ידי בית המשפט דבר שלא בהכרח ישרת את טובתו.
  כמו כן, העדר צוואה,מאפשר מינוי אפוטרופוס על ידי ביהמ"ש שלא בהכרח יכיר את הילד ואת צרכיו ויעשה שימוש ברכוש באופן שאליו לא התכוונה אימו של הילד.

• איזון משאבים בין היורשים – בהעדר צוואה יורשים היורשים על פי חוק את העזבון בחלקים שווים. כך נוצר מצב בו המוריש הותיר לדוגמא, דירת מגורים אשר אמורה להתחלק בחלקם שוים בין כל היורשים.מצב זה גורם למריבות בין היורשים משום שלא כל היורשים מעונינים למכור את הדירה משיקולי מס או שהם אינם מעונינים להשכיר את הדירה,בשל הסכומים הנמוכים שיקבלו עם השכרתה וחלוקת דמי השכירות בין כל היורשים.

  עריכת צוואה מאפשרת לאזן בחלוקת הרכוש בין כל היורשים ולקבוע חלוקה שתאפשר ליורשים להתנהל בעיזבון שיקבלו בלי תלות ביורשים האחרים, כך למשל, ניתן לקבוע, כי יורש אחד יקבל את הדירה ואילו היורשים האחרים יקבלו כספים.

• בעלי משקים חקלאיים – חוכרים את מרשות מקרקעי ישראל את האדמות, חלקת א' חלקת המגורים, חלקה ב' אדמות חקלאיות. אינן יכולים להוריש את זכויותיהם במשק, אלא רק לבן ממשיך אחד בלבד. ולכן צוואות כאלה המנוסחות באופן שבו כל הבנים יירשו את המשק – אינן ניתנות ליישום ולכן מומלץ בחוםפ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.

 

מי יכול לערוך צוואה?

• כל אדם בגיר וכשיר משפטית מגיל 18 ומעלה.
• אדם מבוגר – רצוי שתהיה בידו חו"ד רפואית (עם כמה תאריכים) לפיה הוא כשיר לערוך צוואה, כדי למנוע התנגדויות העלולות להביא לפסילת הצוואה. רצוי גם להסריט בסרט.

בעת עריכת הצוואה

• אסור ליורשים להיות נוכחים בעת עריכת צוואה.
• אסור שהעדים לצוואה יהיו יורשים.
• אם אין אצל מי להשאיר עותק מהצוואה מומלץ להשאיר אצל העורך דין שערך אותה או להפקיד אצל רשם הירושות.
• ניתן לשנות צוואה כמה פעמים שרוצים ללא הגבלה. מקרה שקרה – בן החתים את אביו הקשיש על צוואה על פיה כל רכושו עובר אליו ומנשל לחלוטין את אחותו וכן הוראה הקובעת, כי המונח לא יהיה רשאי לבטל צוואה זו. המצווה ערך צוואה מאוחרת בה הוא מצווה על הורשת רכושו חצי וחצי בין בנו ובתו כשהוא מבטל את צוואתו הקודמת. העניין נדון בבית המשפט, הבן טען כי הצוואה המוקדמת גוברת בשל תנית איסור ביטול הצוואה אולם בית המשפט ביטל ההוראה בהתאם להוראות החוק הקובעות, כי צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה בטלה. בית המשפט הורה על קיום הצוואה המאוחרת.

סוגי צוואות סעיף 18 – צורות לצוואה

• צוואה בכתב יד – צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו. מכיוון שצוואה מסוג זה, שהיא, לכאורה, הסוג הקל ביותר לעשותו, היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, או אדם הבקיא בחוק, עד לאחר מותו של האדם, רבים הסיכויים כי אם ינסח את המסמך אדם שאינו משפטן, יהיו בו שגיאות רבות שיביאו לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה מומלצת רק למי שבטוח לחלוטין כי הוא מכיר את הוראות החוק, ויכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו, ובמילים אחרות – לעורכי דין ומשפטנים.
• צוואה בעדים – צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין, ובמקרה זה מסתייע המצווה לרוב בשירותי עורך הדין הן לניסוחה הנכון של הצוואה, והן על מנת לבחון האם המסמך שנערך אכן עונה על הדרישות החוקיות. אמנם אין ביטחון כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אך עורך דין היודע את מלאכתו יכול לתת רמת ביטחון גבוהה ללקוחו כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כרצונו.
• צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור. אמירה בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול, ואותו שופט או רשם מאשר על פניה כי היא נערכה בפניו, אף היא צוואה. השימוש בסעיף זה הינו נדיר.
• צוואה בעל פה שכיב מרע – שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו. מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות, "שכיב מרע", ומצווה בפני שני עדים בעל פה, ועדים אלו ערכו זיכרון דברים, והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים, אף היא צוואה. במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.

כיצד כותבים צוואה?

• בעת עריכת צוואה בכתב יד, חשוב לרשום את הפרטים הבאים:
• בראש הצוואה יש לרשום את תאריך הכתיבה ואת הכותרת "צוואה".
• פרטי המצווה: שמו המלא, כתובתו ומספר תעודת הזהות שלו.
• פרטי היורשים: שמם המלא, כתובתם, וכל פרט נוסף שיסייע בזיהוים הוודאי.
• אופן חלוקת הרכוש: בכתיבה ברורה, חד-משמעית והגיונית, וללא לשון שלילה. חשוב לפרט ככל הניתן את כל הנכסים הכלולים בעיזבון ואת חלוקתם בין היורשים. פס"ד אוברז'נסקי נ' גרין:

לגב' גרין היו בן ובת, היא העדיפה את הבן בצוואתה. בזמן עשיית הצוואה היא גרה ברח' פינסקר, ובצוואה אמרה שאת הדירה הזו היא נותנת לבן שלה. לגבי התכולה היא לא אמרה דבר. לאחר עשיית הצוואה היא מכרה את הדירה בפינסקר וקנתה תחתיה דירה בבוגרשוב, שם עברה להתגורר עם התכולה של הדירה הקודמת שהייתה. כעבור 25 שנים היא נפטרה ולא עדכנה את הצוואה. ילדיה החלו לריב. הבן אמר כי הוא יקבל את הדירה שבבוגרשוב, מאחר וזו של פינסקר השתנתה לבוגרשוב, והבת אמרה שלא יקבל כי בצוואה כתובה הדירה שבפינסקר. ביהמ"ש המחוזי קבע לזכות הבן, שהלה יקבל את הדירה שבבוגרשוב. הבת ערערה לביהמ"ש העליון, והעליון אישר ברוב דעות את פסה"ד של המחוזי.

מקרה שבו אדם כתב בצוואה כי הוא מוריש את רכושו לאשתו הנוכחית, אך למרבה הצער בעת מותו לא היתה לו אשה, אלא שתי גרושות ששתיהן טענו שהן זכאיות לרשת אותו. במקרה זה בית המשפט קבע כי הכוונה של אותו אדם היתה למי שהיתה אשתו בעת עריכת הצוואה, אולם בסופו של דבר הרכוש חולק בפשרה בין שתי הגרושות". בעיה נוספת עלולה להיווצר כשאנשים כותבים בצוואה כי הם מורישים את רכושם לילדיהם, ולא קובעים מה יקרה אם ילדיהם ימותו לפניהם.

• רקע כלכלי ומשפחתי שיעיד על כשירות המצווה לערוך את הצוואה.
• חתימה בכתב ידו של המצווה בתחתית הצוואה.

חשוב לזכור: צוואה בכתב יד כולה חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה.

הוראות בצוואה

• הוראות פשוטות ברורות ומדוייקות שאינן מתפרשות לשני פנים.
• לנקוט בנוסח הכולל נכסים ו/או ילדים/נכדים כפי שיהיו בעת הפטירה. לחילופין לעדכן מעת לעת את הצוואה.
• תנאים – אם רוצים להתנות , צריך שהתנאי יהיה סביר. אם לא יהא סביר יתכן וניתן יהא לבטלו. אפשר להורות להעביר רכוש ליורשים בהגיע מועד מסויים, גיל מסויים. במקרה זה ינוהל חלקם של היורשים בירושה ע"י מנהל עזבון שימונה ע"י הרשם לענייני ירושה או בימ"ש לעניינים משפחה.
• חלופות – כדאי לרשום חלופות – למשל יורשים חליפיים במקרה שהיורשים לא יהיו בחיים.
• מוריש רשאי לקבוע שבנו היחיד ירש תחילה את עזבונו ואח"כ לאחר פטירתו העזבון יועבר לנכד. זה מועד העברת העזבון מהבן ליורש אחר.

טעיות נפוצות בעריכת צוואה

ישנם ארבעה סוגי פגמים –

פגם בכשירות המצווה,

פגם צורני בצוואה,

פגם בהוראה מהוראות הצוואה

פגם הנובע מנסיבות עריכת הצוואה.

פגם בכשירות המצווה

ברור כי רק מי שכשיר לכך מבחינת גילו, צלילות דעתו וכיוצא בזה יכול לערוך צוואה. ילד אינו יכול לערוך צוואה, וגם אדם הלוקה בשכלו, או שאינו מבין את משמעות מעשיו אינו יכול לערוך צוואה. כך שצוואה שנערכה, למשל, על ידי אדם שהיה נתון להשפעת תרופות שפגעו בצלילות דעתו בימיו האחרונים, על אף שהיא יכולה להיות כשירה מחמת צורתה, תכנה או נסיבות עשייתה, תהא בטלה מסיבת אי הכושר של המצווה לצוות.

פגם צורני בצוואה

בעבר הקרוב היו הוראות חוק מסובכות שלא איפשרו מתן הכשר לצוואות שבהן נפל (לעתים בתום לב ובטעות) פגם או חסר, כדוגמת תאריך חסר, או בעיה הנוגעת לחתימה. ב-4 במרץ 2004 אישרה הכנסת את תיקון מס' 11 לחוק הירושה הקובע כי אם "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" אף אם נפל בה פגם מן הפגמים המנויים בחוק.

תיקון זה בא בעקבות שורת תיקונים בעשרים השנים האחרונות שנבעו מן המקרה הטראגי המתואר בד"נ 40/80 קניג נ. כהן פ"ד לו (3) 370. במקרה זה התאבדה אישה צעירה והותירה אחריה צוואה, בה היא מדירה את בעלה מרכושה. הבעל פנה לבית המשפט וביקש את פסילת הצוואה מן הסיבה שהיא הייתה ערוכה בכתב יד ולא היה עליה תאריך או חתימה. לבית המשפט לא נותר אלא לפסול את הצוואה, על אף שברור היה כי המדובר בפעולה העומדת כנגד רצונה האחרון של המתאבדת. על פי החוק כיום היה לבית המשפט שיקול דעת להתגבר על החסר שנפל בצוואה.

פגם הנוגע להוראת הצוואה

החוק מונה מספר הוראות צוואה שאין לקיימן, והמקרה החשוב ביותר הוא הוראת צוואה המזכה את מי שלקח חלק בעריכתה. במקרים רבים יש לזוכה על פי הצוואה חלק מסוים באירועים שהובילו לכתיבתה. יש ואחד הילדים לוקח את האב הזקן אל עורך הדין, או האחיין משוחח עם הדוד הערירי, ולעתים דואג לכך שתירשם צוואה. במקרים אלו על עורך הצוואה להקפיד כי בכל הנוגע לניסוח ועריכת הצוואה עצמה תהיה הפרדה מפורשת בין המצווה ובין כל אדם אחר. רצוי מאוד שהמצווה ישב ויסביר את רצונו לעורך הדין העורך את הצוואה כשאין בחדר איש מלבדם. רצוי מאוד שבעת החתימה לא יהיה נוכח במקום איש מן הזוכים על פי הצוואה. במקרים אלו ניתן יהיה לרוב לומר שהצוואה אכן שיקפה את רצונו של המצווה, ושפרט לו ולעורך הדין שנתן לה צורה משפטית לא היה איש שלקח חלק בעריכתה.

פגם הנוגע לנסיבות הצוואה

צוואה שנערכה תחת איום, מרמה, או השפעה בלתי הוגנת, וכיוצא בזה, בטלה. במקרים רבים טוענים בני משפחה כי השפעתו של אדם מסוים על המצווה הייתה כה גדולה עד שהמצווה הושפע ממנו השפעה בלתי הוגנת, וביטל את רצונו החופשי בפני רצונו של אותו אדם. צוואה מסוג זה יכולה להיות כשרה לחלוטין מכל בחינה אחרת, אך אם יקבע בית המשפט כי לעושה הצוואה לא היה רצון חופשי בעת עריכתה, הרי שזו בטלה.

מקרה נוסף אשר נדון בבית המשפט היה בנוגע לצוואת מנוח שנערכה ע"י בת זוגתו הידועה בציבור, כשהאחרונה איימה על המנוח, כי אם לא יחתום על הצוואה, המורה על העברת כל הרכוש אליה ואליה בלבד, תפסיק היא לשלם עבור בית האבות. ילדי המנוח התנגדו לקיום הצוואה וזכו בבית המשפט לאור הוראת החוק הקובעת, כי צוואה שנעשתה מחמת איום בטלה.

• כתב יד: צוואות בכתב יד אינן יכולות להיות מודפסות בתוספת חתימה בכתב יד. הצוואה כולה חייבת להיות כתובה בכתב ידו של המצווה בלבד. בכל מקרה אחר הצוואה תיפסל.
• נוכחות הנהנים: אדם שהמוריש מעוניין לרשום אותו כנהנה בצוואתו אינו יכול להיות נוכח בעת כתיבת הצוואה או לקחת חלק פעיל, במישרין או בעקיפין, בעריכתה.
• צוואה אפשר לשנות תמיד: גם אם המוריש מציין בפירוש בצוואה כי לא ייערך בה שינוי בעתיד, התנאי נחשב בלתי חוקי.
• חוות דעת רפואית: אם עורך הצוואה הוא אדם מבוגר או חולה, רצוי לצרף לצוואה חוות דעת רפואית שקובעת כי הוא כשיר לערוך את הצוואה, כדי למנוע טענות על היעדר כשירות משפטית של המצווה, השפעה לא הוגנת וטענות אחרות העלולות להביא לפסילת הצוואה.
• תנאים לא סבירים (נרחיב בהמשך אתן לכם דוגמאות): מותר להתנות את חלוקת הרכוש ליורשים בתנאים, כל עוד הם נחשבים לסבירים, וניתנים לביצוע. אפשר להתנות, לדוגמה, כי הירושה תעבור לרשות ילדיו של המוריש רק לאחר שיגיעו לגיל מסוים, אך אי אפשר להתנות את הירושה בכך שיעברו להתגורר במקום מסוים, למשל.
• קטינים: מומלץ למנות אחראי על עיזבון שיורשיו נחשבים קטינים על פי החוק. קטינים אינם יכולים לכתוב צוואה בעצמם, שכן החוק מכיר רק בצוואתם של בני 18 ומעלה.

דוגמאות למיקרים – מה דעתכם?

1. האם תנאי בצוואה הקובע, כי על היורש להשתקע בארץ על מנת לזכות בחלקו בעזבון, היא הוראה הנוגדת את תקנת הציבור?

לא! הוראה בצוואה שמטרתה להביא יהודים לישראל בכוונה שישתקעו בארץ, אינה נחשבת להוראה שמנוגדת לתקנת הציבור.

2. מהו דין צוואה המכילה הוראה בדבר ביצוע מעשה בלתי מוסרי/חוקי נוגד תקנת הציבור?

הוראה בצוואה לביצוע מעשה בלתי מוסרי / בילתי חוקי/ הנוגד את תקנת הציבור- בטלה.

3. האם צוואה שהשאיר רוצח לאחר שרצח אדם אחר והתאבד, תקפה?

כן! צוואתו של רוצח תקפה למרות שביצע פשע, משום שאין קשר בין ביצוע המעשה לבין קיום הצוואה.

4. האם הוראה בצוואה הקובעת כי זכייתו של יורש, מותנית בכך שלא יתגרש, הינה הוראה מוסרית?

כן! התניה בצוואה המתנה את זכייתו של יורש, בכך שלא יתגרש, הינה התניה מוסרית וחוקית. תמיד יכול להחליט שמוותר על העיזבון…

5. האם הוראה בצוואה המזכה יורש אשר ביצע פשע כנגד המצווה, היא הוראה מוסרית? 

לא! הוראה בצוואה המזכה יורש שביצע פשע כנגד המצווה, הינה הוראה בלתי מוסרית והיא בטלה.

6. האם הוראה בצוואה המורה, כי בנו הקטין של המוריש לא יזכה לשום חלק מעזבונו, הינה הוראה חוקית?

כן! מדובר בהוראה חוקית.

7. מהו תוקפה של הוראה בצוואה אשר תולה את זכייתו של יורש, בכך שלא יתנגד לצוואה? 

אין בהוראה בצוואה, הקובעת, כי זכייתו של יורש מותנית בכך שלא יתנגד לצוואה, כדי להביא לביטול ההוראה, ולכן על הזוכה מוטל לקיימה.

8. האם אדם שרצח את המצווה, אשר הועיד לו בצוואתו נכסים, והתאבד, זכאי להעביר ליורשיו את מה שהיה אמור לרשת על פי הצוואה?

הוראה בצוואה אשר מעניקה זכויות לרוצחו של המצווה, אשר התאבד לאחר מכן, בטלה בשל היותה בלתי מוסרית, למרות שהרוצח עדיין לא הורשע, משום ששלח יד בנפשו.

בני זוג נשואים אשר חיו 25 יחדיו, נקלעו לסכסוך, הבעל תקף את אשתו וכתוצאה מתקיפתו נפטרה אשתו. הבעל הורשע בבית המשפט המחוזי במסגרת עסקת טיעון בהריגת אשתו ונגזרו עליו 10 שנות מאסר. לאחר שנה, הגיש הבעל בקשת לרשת את אשתו מכוח היותו בעלה. הרשם לענייני ירושה דחה את בקשתו. הבעל ערער לבית המשפט וערעורו נדחה לאור הוראה 5 (א) לחוק אשר קובעת כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו – פסול לרשת אותו.

9. מה הדין כאשר המצווה ציווה את נכסיו למוסד צדקה, אשר אינו קיים עוד?

כאשר מצווה ציווה למוסד צדקה, אולם בעת קיום הצוואה, המוסד אינו קיים עוד, ניתן להעביר את נכסיו למוסד בעל מטרות דומות, לאלו שהתכוון המצווה בצוואתו.

10. האם יש תוקף להוראה בצוואה, המורה ליורש להמיר את דתו, כתנאי לזכייתו בעזבון?

לא! הוראה בצוואה המציבה את המרת דתו של היורש, כתנאי לזכייתו בעזבון המוריש, הינה הוראה חסרת תוקף, שכן היא נוגדת את תקנת הציבור, והיא בטלה.

11. אמי רכשה מאשתי וממני את דירת המגורים שהיתה בבעלותנו, באמצעות תשלום המשכנתא שרבצה על הדירה. אימי הורתה בצוואתה על מגורינו בדירה לכל החיים, ובלבד שאנו נמשיך לחיות כזוג נשוי. מה יקרה לאחר מותה במידה ונתגרש?

ככלל, אין דופי מוסרי או חוקי בהוראה בצוואה הקובעת ומתירה המשך המגורים של יורש ובת זוגתו בדירת המגורים בתנאי שימשיכו להתגורר ביחד ולא יתגרשו. בפני היורש עומדת הברירה, לקיים את דברי המצווה או להתגרש ולוותר על זכות המגורים בדירת המוריש.

שונות

• לעיתים הורים מעבירים רכוש ע"ש הילדים בעודם בחיים – יש לשקול זאת בכובד ראש כדי למנוע מצב של נישול של ההורים. ו/או לשקול מבחינה מיסויית.
• דוגמא לצוואה – לעבור על סעיפי צוואה.
• חשוב שכל אחד ידע את הדברים ויחליט במודע במה בוחר.
• רק בריאות ועד 120!

 

צוואות הדדיות

בתחילת חודש אוגוסט 2005 התקבל תיקון מס' 12 לחוק הירושה, שבו נוסף לחוק סעיף 8א' המסדיר את הנושא צוואה הדדית. לפני חקיקת תיקון מס' 12 לחוק הירושה, לא כלל חוק זה הסדר ספציפי בנושא צוואה הדדית. ניתן אף לומר שחלק מהוראות חוק הירושה לא עלו בקנה אחד עם הסיטואציה הייחודית שבה שני בני אדם עורכים צוואה אחת משותפת. בהעדר הסדר חקיקתי ייחודי בנושא זה, ובהינתן העובדה כי בפועל אכן נערכו צוואות הדדיות, נאלצו בתי המשפט להתוות בעצמם את ההסדרים החלים על צוואות הדדיות. כאמור, מצב דברים זה השתנה בהסדר שנקבע בתיקון 12 לחוק הירושה ובסעיף 8א' שנוסף לחוק במסגרתו. חלקו הראשון של סעיף 8א לחוק קובע את הכלל לפיו בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי (לדוגמה: ילדי בני הזוג או קרובים אחרים). ניתן לערוך צוואה הדדית במסמך אחד או בשני מסמכים שנערכו באותה עת. חלקו השני של הסעיף קובע הסדר לביטול צוואה הדדית. בהתאם להסדר זה, בני זוג שערכו צוואות הדדיות רשאים לבטל את צוואותיהם, בין אם בחייהם ובין אם לאחר פטירת אחד מהם, בהתקיים אחד מאלה: (1) אם הביטול נעשה בעת ששני בני הזוג בחיים – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים. (2)        אם הביטול נעשה לאחר מות אחד מבני הזוג ולפני שחולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת; (3)        אם הביטול נעשה לאחר מות אחד מבני הזוג ולאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש. המגבלות החלות על ביטול צוואה הדדית מהוות התערבות של המחוקק בחירותם של בני הזוג לבטל צוואה הדדית. בנוסף, עלולים להיווצר מקרים שבהם שתי צוואות שנערכו באותו זמן על ידי בני זוג תיחשבנה כצוואות הדדיות ולהיות כפופות למגבלות על ביטולן למרות שלא זו היתה כוונתם המקורית של בני הזוג. על כן, גם בעת עריכת צוואה הדדית יש להיוועץ בעורך דין העוסק בעריכת צוואות.

בדיחות

• איש אחד בגן עדן מספר לחברו, "אם כבר למות אז למות בצורה שקטה ויפה כמו סבא שלי – מתוך שינה – לא בצרחות והיסטריה כמו שאר הנוסעים שהיו ברכב שלו…"
• שאלה: "מה משותף בין תמונה לעורך דין?"

תשובה: "את שניהם צריך לתלות…"

• איש גוסס פונה במילותיו האחרונות לאישתו ואומר: "הבקשה האחרונה שלי היא שאחרי מותי אני רוצה שתתחתני עם השכן."

האישה המופתעת שואלת: "השכן? מה פתאום השכן?! הרי אתה שונא אותו!"

הבעל ממלמל: "שונא?! זו לא מילה…"

ידועים בציבור

המושג ידועים בציבור הינו פרי הפסיקה, בפסיקה לא נקבע פרק זמן מינימאלי לחיים משותפים כדי שיוכרו הצדדים כידועים בציבור, אך ברור כי תקופה של שנה עד שנה וחצי הינה תקופה קצרה מאוד.
בפסיקה אין אחידות לעניין תקופת החיים המשותפת הנדרשת כדי להכיר בזוג כ-"ידועים בציבור" וישנן מגמות סותרות באשר לפרק הזמן המינימאלי, ישנם מקרים בהם ביהמ"ש לא הכיר בתקופה קצרה של חיים משותפים כ-"ידועים בציבור" (ראה עא 4305/91 יהודית שדה נ' יצחק קבורס ניתן 22.02.1994 (פרסם בנבו), ע"ב 183/99 אהרון נ' הממונה על תשלום הגימלאות פד"ע לז 396), לעומת זאת, במקרים אחרים תקופה של פחות משנה יכולה להיות מספקת לצורך הכרה בזוג כ-"ידועים בציבור" (ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר פ"ד כ"ד(1) 619), שם נקבע כי תקופה של קרוב לשנה יכולה להיחשב כמספקת, ובלבד שבמשך כל אותו הזמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים כרגיל בין בעל לאישה, הנשואים כחוק.

66.       על מנת לבחון אם המנוחים היו "ידועים בציבור" יש לבדוק שני תנאים בסיסים מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון הינו כי חיי משפחה מוסג זה משותת על מערכת היחסים של בני הזוג, אהבה, אינטימיות, אימון כבעל ואישה, במקרה שלנו עולה כי יסוד זה מתקיים, המנוחים חייו חיים אינטימיים כבעל ואישה כך עולה מכל הראיות והעדויות מטעם הצדדים.

67.       יסוד שני ניהול משק בית משותף "לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים…" ברע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין תגמולים משרד הביטחון מיום 31/08/08 [פורסם בנבו]. כפי שעולה מחומר הראיות והעדויות המנוחים ניהלו חיים משותפים התגוררו תחת קורת גג אחת, כמו כן ניתן לראות בעצם הצוואות שנערכו על ידם, ראו אחד ברעהו כיורשו, בשלמות או בחלק מהעיזבון , בנוסף מעדויות של התובעים אשר העידו כי המנוחים ניהלו חיים משותפים, וגם ממכתבו של כב' השופט ש., בו הוא מציין שלמנוחים היו חיים משותפים, ראיה נוספת, העברת הכספים מחשבונו של המנוח לחשבונה של המנוחה, יש בכך כדי להעיד על ניהול חיים משותפים. מהאמור לעיל ניתן לקבוע כי התנאי השני גם הוא מתקיים, לכן ניתן לומר כי המנוחים חיו כ- "ידועים בציבור".