מטרת מאמר זה היא לסקור בפניכם את המטרייה המשפטית של דיני הארנונה, מעיין מורה נבוכים לארנונה.
אז בואו נתחיל..
קודם כל נקבע את
המסגרת הנורמטיבית העיקרית
- פקודת העיריותזאת הפקודה המסדירה את פעולתן של העיריות בישראל. (265 רשויות מקומיות)
- חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976
- צו המיסים של הרשות – חקיקת המשנה – אבן היסוד בהליכי ההשגה והערר
- חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992 שיעור העדכון לשנת 2020
- תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 (התיקון האחרון נעשה לפני 6 ימים)
עיקרי המאמר:
- מהי ארנונה?
- כיצד נקבע חישוב הארנונה ? סיווגים בארנונה, האותיות הקטנות, דגשים
- צו המיסים (מכוחו מטילה כל רשות את הארנונה על הבית המגורים, עסק, מפעל , מלאכה וכו')
- מועדים לתשלום
- הליך השגה וערר
- פטורים והנחות בארנונה
- ארנונה בימי הקורונה – 21/4 – תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תיקון מס' 2, התש"ף
- דגשים, הערות והמלצות ללקוחות או עבורכם.
- מהי ארנונה?
הארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק למעשה בנכס, (בעל הנכס או השוכר בנכס) ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות, עיקר ההכנסות של הרשות היא מארנונה.
סוגי הנכסים עליהם מוטלת הארנונה נקבעו בסעיף 269 לפקודת העיריות והם בנין, אדמה חקלאית, וקרקע תפוסה, הנמצאים בתחום השיפוט המוניצפלי של הרשות המקומית.
החיוב בגין הארנונה הינו שנתי ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל 31 בדצמבר לאותה שנה.
תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות המקומית וזה משתנה מרשות לרשות.אני מציעה לכם להכנס לאתר הרשות הרלוונטית ולעיין בצו הארנונה של הרשות הרלוונטית. זו נקודת המוצא.
חשוב לציין שבתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו סכומי מינימום ומקסימום החלים על כל הרשויות המקומיות והן אינן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.
- כיצד נקבע חישוב הארנונה ?
שיעורי הארנונה נקבעים בצו המסים הנקבע ומאושר (מידי שנה) על ידי מועצת הרשות המקומית לגבי כל נכס
(בנין , אדמה חקלאית או קרקע תפוסה) בהתחשב בארבעה קריטריונים עיקריים:
- סוג הנכס (מגורים, משרדים, שירותים, מסחר, בנקים תעשייה, מלאכה, חניון וכיוצ"ב)
- שטחו (במ"ר)
- שימושו
- האזור בו נמצא הנכס (כל רשות רשאית לחלק לאזורים את השטח עליו היא אחראית: אזור א' ב' ג' ועוד) לכל אזור יש תעריף שונה, וגם לכל שימוש באזור אחר יהיה תעריף אחר.
חישוב הארנונה נקבע כמכפלת שטח הנכס בתעריף שנקבע על ידי מועצת הרשות המקומית.
*הסיווג הוא שם המשחק, דיוק בסיווג ישנה מהותית את חשבון הארנונה שתשלמו. שימו לב אם במהלך השנה שינתם את הפעילות ממשרד לאחסנה למשל, יש לכך השלכה קריטית בתשלום הארנונה.
הסיווגים השונים תתי סיווגים התעריף למ"ר נקבעים ב-
- צו המיסים
על כל רשות מקומית לאשר מדי שנה את צו המיסים בהתאם להוראות הדין שנקבעו באותה שנה
. צו המיסים כאמור הינו בבחינת חקיקת משנה, וככזה יש לו תוקף משפטי מחייב. בצו המסים נקבעים סוגי הנכסים השונים והתעריפים בשקלים חדשים למטר רבוע שיחולו על כל אחד מנכסים אלו וכן רשאית הרשות לקבוע אזורים שונים לחיוב בתחומה.
שימו לב כל רשות (יש 265 רשויות) היא עולם ומלואו לעניין הסיווגים ותתי הסיווגים, כל רשות קובעת את הסיווג שלה. הרשויות מפרסמות בכל שנה את צו המיסים באתר האינטרנט שלה- תיכנסו ותקראו.
- מועדים לתשלום ארנונה
חיוב הארנונה הינו שנתי, ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל – 31 בדצמבר של אותה שנה.
ככלל, המועד לתשלום השנתי של הארנונה הינו ה – 1 בינואר של אותה שנה. על מנת להקל על תושבי הרשות המקומית, רשאיות הרשויות המקומיות לאפשר הסדרי תשלום שונים לתקופה שלא תעלה על שנה ממועד החיוב. (כגון תשלום דו חודשי, או תשלום על פי הוראת קבע לזכות הרשות המקומית). תשלום לפי הסדר, יחויב בהפרשי הצמדה בלבד.
תשלום ארנונה שלא שולם תוך שלושים יום מהמועד שנקבע לתשלומו ובכלל זה אי תשלום לפי הסדר תשלומים שציינתי יחויב בתוספת תשלומי פיגורים.
אז קיבלתם חשבון ארנונה או לקוח שלכם קיבל, ואחד הפרטים בו אינו נכון/אינו מקובל עליכם מה אתם יכולים לעשות?
- הגשת השגה על חשבון הארנונה
הוראות בנושא זה נקבעו בחוק הרשויות המקומיות (עררים על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976.
כל נישום רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שקיבל. את ההשגה הוא צריך להגיש תוך 90 יום מיום קבלת החשבון. שימו לב לא לעבור את 90 הימים.
את השגה ניתן להגיש מהטעמים/נימוקים/סיבות הבאים (סעיף 3 ל חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976):
- שטח הנכס בפועל אינו תואם את השטח המחויב. (הרשות מחייבת לפי שטח גדול יותר ובפועל מחזיק שטח קטן יותר)
- סוג הבניין (מסחר, מלאכה, תעשייה, מגורים וכו') אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
- סוג האזור אינו תואם את החלטת מועצת הרשות.
- השימוש הנעשה בנכס בפועל אינו תואם את השימוש המחויב. (חוייב בשימוש של מסחר ובפועל מבנה חקלאי)
- האדם המחויב כלומר הנישום בארנונה אינו המחזיק בנכס.
אלו גם הבדיקות שאני מציעה לעשות כאשר מקבלים את שומת הארנונה.
השגה היא מעיין שומה נגדית של הנישום, המפרטת את השטח, הסיווג, והשימוש הנכונים וכתוצאה מכך שומת הארנונה הנגדית מצד הנישום משתנה וגם התשלום בהתאם.
על ההשגה שהגשתם מחויב מנהל הארנונה של הרשות המקומית להשיב בתוך 60 יום מיום קבלת ההשגה. (ועדת הערר יכולה להאריך את מתן התשובה ב – 30 יום נוספים) לא השיב מנהל הארנונה בפרק זמן זה, תחשב ההשגה כאילו התקבלה.
אדם הרואה עצמו נפגע מתשובת מנהל הארנונה (אם זה במקרה שההשגה נדחתה במלואה או נדחתה באופן חלקי) יכול תוך 30 יום לערער לועדת הערר שליד הרשות המקומית המורכבת מנציגי העירייה ואנשי ציבור.
חשוב לדעת שהליך הערר הינו הליך משפטי לכל דבר, כתבי טענות, חקירת עדים, חקירה נגדית, סיכומים והחלטה כתובה ומנומקת של ועדת הערר.
גם על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים תוך 45 יום מיום מסירת ההחלטה למערער.
שימו לב – לא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים מכוח פקודת המיסים גבייה כאשר סכום הארנונה שנויי במחלוקת, כלומר יוצא שאם הגשנו השגה הרשות אינה יכולה לגבות מכוח פקודת המיסים גבייה. אולי ניתן לגבות מכוח פקודת הארנונה – גבייה, או באמצעות תביעה משפטית. מהניסיון שלי כיו"ר ועדת ערר, הרבה פעמים מגישים השגה סרבני ארנונה כדי לא לשלם/לדחות את תשלומי הארנונה. והליכים עשויים להימשך על פני זמן.
בפרקטיקה אני יכולה לספר לכם שמרבית ההשגות הן של עסקים, אבל גם אנשים פרטיים יכולים להגיש השגה, ומרביתן מסתיימות בהדברות בין הצדדים בהבנות ובהסכמה.
