חוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע את עקרונות הירושה במדינת ישראל ולפיו בהעדר צוואה, יחולק עזבונו של המנוח בהתאם להוראות חוק הירושה. לאחר מות המוריש, יורשיו הופכים לבעלים החוקיים של נכסיו וזכויותיו. גם חובות המוריש עוברים ליורשיו, אך לא ניתן לתבוע מהיורשים יותר משווי העיזבון שקיבלו בירושה. חוק הירושה קובע שתי אפשרויות להורשה, מצב אחד בו אדם לא הותיר צוואה ומצב שני, בו קיימת צוואתו של אדם.
עריכת צוואה הינה רשות ולא חובה, אך ייתכנו מקרים בהם מומלץ לערוך צוואה, בעיקר אם המצווה מבקש כי יורשיו יהיו אחרים מאלה הקבועים בחוק הירושה, חלוקת עיזבון בחלקים שונים בין היורשים, במצבים בהם היורשים האפשריים הינם קטינים, גרושים, ידועים בציבור, יחסים בין בני זוג פרק ב'.
בכל מקרה, אם במצב של הורשה על פי דין ואם במצב בו קיימת צוואה, יש צורך בקיום הליך של קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מהרשם לענייני ירושה.
ישנן זכויות מסוימות, כגון זכויות במקרקעין, לגביהן נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, המצהיר מיהם היורשים ומהו חלקם בעיזבון המנוח, על-מנת לרשום את זכויותיהם בפנקס רישום המקרקעין (בטאבו).
השירותים הניתנים על ידי בתחום הצוואות והירושות:
- עריכת צוואות לרבות צוואות הדדיות;
- טיפול בקבלת צווי ירושה וצווי קיום צוואה;
- עריכת הסכמי חלוקת עיזבון;
- העברת מקרקעין בטאבו לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה;